מדוע אנחנו מקשים על קומיקאיות
זה לא סוד שעולם הקומדיה נתפס כעולם גברי, כל סטנדאפיסטית או שחקנית קומית כבר נתקלה בהערה "נשים לא מצחיקות". ההערה הזאת נובעת ממקום של חוסר הזדהות עם נשים, דבר שהוא מרכיב חובה בקומדיה היא היכולת להזדהות עם הקומיקאי ולראות את השתקפות חייך בשלו. כך שכשהוא מציג את הסיטואציות בחייו באור שונה ותוך הסתכלות אחרת, אתה רואה את הסיטואציות בחייך בצורה דומה. דבר זה נמנע מנשים משני הצדדים, ראשית בעוד שנשים למדו להסתכל על העולם דרך המבט הגברי כולל חוויותיו, גברים מעולם לא חויבו להזדהות עם חוויות נשיות, מצב זה יוצר מחד אי יכולת להזדהות עם סטנאפיסטית מצד הצופה הגבר ומצד שני חוסר דרישה להצגת המבט הנשי בשל הסתפקות במבט הגברי וראייתו כנטול מגדרית. הרבה סטנדאפיסטיות ניסו למחוק את האלמנטים הנשיים שלהם כמו לבישת בגדים רפויים או דיבור על נושאים "גבריים" על מנת למחוק את הרתיעה של הקהל הגברי, אך הניסיון למחוק את הזהות שלהן נמצא בעוכריהן, כיוון שכל המהות של כל סטנאפיסט וסטנאפיסטית היא חיבור בין הפרסונה האישית לקהל. הניסיון למחוק את האני יוצר מצב של חוסר אמינות, זיוף ובכך גם ריחוק רגשי, שמונע מהקומדיה להתקיים ועוטף במעטה של ציניות את מחשבת הקהל.
רנסנס הקומדיה הנשית
בעשור האחרון, עקב שינויים פוליטים חברתיים שהובילו לרצון לגוון את נקודת המבט של הקולנוע ע"י הפיכת הקולות היוצרים, קרי התסריטאים והבמאים לקולות מגוונים יותר שאפשרו לדבר על חוויות נשיות ולתת במה לקומדיה נשית. בממוצע נשים צופות בטלוויזיה יותר מגברים, לכן לרב תוכניות הטלוויזיה היו מכוונות למשיכת גברים מכיוון שהם הקהל שאינו "מובטח" כמו הנשים. אך בעשור האחרון עקב הצפת התכנים, והתעוררות פוליטית של המין הנשי, נשים לבחור באיזה תוכן הן מעוניינות לצפות. יותר מכך הן בוחרות איזה תוכן לשתף ברשתות החברתיות. הן מעוניינות שהסטנדאפיסטית שמולם תשקף את החוויות שלהן. לא רק בשביל הערך הבידורי אלא גם עבור זה שהם יוכלו להשתמש בפיסת הבידור הזאת כדי להסביר לאחרים איך הן רואות את העולם בצורה קלילה, משעשעת ואף כזאת שבמקרים מסוימים נותנת קול ומבטאת רעיונות שאותן נשים לא ידעו לנסח עד כה. אחת מהתכונות החשובות ביותר לכל סטנדאפיסט וסטנדאפיסטית זאת היכולת ליצור אבחנות שנונות וחדות, במיוחד כאלו שמצביעות על מצבים בחיים שלנו. לכן החשיבות של סטנאפיסטיות בתרבות הוא כה חשוב.
הקומדיה היום
גם אם נשמע שהגענו לסוף, עוד עומדת בדרכנו דרך חתחתים. ישנן הרבה פחות קומיקאיות מקומיקאים ועוד פחות בעמדות מפתח כמו בערוצי הפריים טיים, במוסף לכך הן מקבלות שכר נמוך יותר וצריכות להילחם על מנת להשאיר את יצירתם כפי שהיא. לכן עלינו להמשיך לתמוך ביצירה הנשית ובקומדיה הנשית כדי להמשיך את הפריחה
