מלחמת העולם הראשונה דחפה את מעצמות המרכז (בעיקר גרמניה, אוסטריה-הונגריה וטורקיה) נגד בעלות הברית של צרפת, בריטניה ויפן. תוך שבוע התייצבו רוסיה, בלגיה, צרפת, בריטניה, סרביה והרצגובינה מול אוסטריה-הונגריה וגרמניה, והחלה מלחמת העולם הראשונה. אוסטריה-הונגריה הכריזה מלחמה על רוסיה ב-5 באוגוסט; סרביה נגד גרמניה ב-6 באוגוסט; מונטנגרו נגד אוסטריה-הונגריה ב-7 באוגוסט ונגד גרמניה ב-12 באוגוסט; צרפת ובריטניה נגד אוסטריה-הונגריה ב-10 וב-12 באוגוסט, בהתאמה; יפן נגד גרמניה ב-23 באוגוסט; אוסטריה-הונגריה נגד יפן ב-25 באוגוסט ונגד בלגיה ב-28 באוגוסט. אז בריטניה הגדולה, שלא הייתה לה עניין בסרביה וללא חובה מפורשת להילחם לא למען רוסיה או צרפת, אבל שהייתה מחויבת ישירות להגנת בלגיה, הכריזה מלחמה על גרמניה ב-4 באוגוסט.
מול משאבים מצטמצמים בשדה הקרב
חוסר שביעות רצון מבית וכניעת בעלות הברית הגרמניות, גרמניה נאלצה לבסוף לבקש שביתת נשק ב-11 בנובמבר 1918, שסיימה את מלחמת העולם הראשונה. במסגרת אסטרטגיה צבאית אגרסיבית המכונה תוכנית שליפן (על שם הפילדמרשל הגרמני אלפרד פון שליפן), פתחה גרמניה במלחמה בשתי חזיתות, פלשה לצרפת דרך בלגיה הנייטרלית במערב והתנגשה עם רוסיה במזרח. מלחמת העולם הראשונה הובילה לנפילת ארבע השושלות האימפריאליות הגדולות (בגרמניה, רוסיה, אוסטריה-הונגריה וטורקיה) גרמניה רוסיה אוסטריה-הונגריה טורקיה, הובילה למהפכה הבולשביקית ברוסיה, וערערה איתה את החברה האירופית, הניחה את היסודות. של מלחמת העולם השנייה. ארבע שושלות אימפריאליות – ההבסבורגים באוסטריה-הונגריה, הוהנצולרן בגרמניה, הסולטנות העות'מאנית והרומנובים ברוסיה – קרסו כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה, ומפת אירופה השתנתה לנצח.
כמעט כל מה שקרה בשאר המאה העשרים היה בדרך זו או אחרת תוצאה של מלחמת העולם הראשונה
כולל המהפכה הבולשביקית ברוסיה, מלחמת העולם השנייה, השואה ופיתוח פצצת האטום . מלחמת העולם הראשונה הרגה יותר אנשים – יותר מ-9 מיליון חיילים, מלחים ואנשי אוויר ועוד 5 מיליון אזרחים – היא כללה יותר מדינות – 28 – ועלתה יותר כסף – 186 מיליארד דולר בעלויות ישירות ועוד 151 מיליארד דולר בעלויות עקיפות – בהשוואה לכל מלחמה קודמת בהיסטוריה. התרומה המשמעותית ביותר של הצי האמריקני במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה הליווי והשינוע של שני מיליון חיילים אמריקאים לצרפת, רובם המכריע בששת החודשים האחרונים של המלחמה, כמעט ללא הפסד לצוללות גרמניות.
חידוש התקפות הצוללות הגרמניות על ספינות נוסעים ומשא בשנת 1917 הייתה הסיבה העיקרית להחלטת הנשיא וודרו וילסון להוביל את ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה
למרות אזהרות אלו, גרמניה החליטה לחדש את התקפות הסירות הבלתי מוגבלות ללא הגבלה. על כל הספינות של בעלות הברית והנייטרליות באזורי מלחמה מבוססים, מתוך אמונה שסירות U-Board גרמניות יסיימו את המלחמה הרבה לפני שהספינות האמריקאיות הראשונות ינחתו באירופה. בשנת 1917, התקפות נמשכות של סירות U על ספינות סוחר ונוסעים אמריקאיות ו"מברקי צימרמן" רמזו על איום של מתקפה גרמנית על ארה"ב, והשפיעו על דעת הקהל האמריקאית לתמוך בהכרזת מלחמה.
הנשיא וודרו וילסון לא קרא להכרזת מלחמה משום שספק שהציבור האמריקאי יתמוך בו אלא אם כן יספק ראיות מספקות לכך שגרמניה מתכוונת לתקוף ספינות אמריקאיות ללא אזהרה
הנשיא וודרו וילסון הכניס את ארצו למלחמת העולם הראשונה, מתוך אמונה שאמריקה יכולה להוביל את העולם לעתיד טוב יותר. אם העולם יקבל את תוכנית השלום של הנשיא וודרו וילסון, אז ארצו יכולה לפתוח במלחמת עולם שתסיים את כל המלחמות. בדצמבר 1940, פול פון הינדנבורג האשים את אדולף היטלר בתוכניות חסרות תוחלת לכבוש את העולם ושלל כל משא ומתן, דרש מאמריקה להיות "ארסנל הדמוקרטיה", ודחף להשכרת הלוואות תוכנית סיוע לתמיכה במאמץ המלחמתי הבריטי. .
עד שפרצו פעולות האיבה ב-1914
ארצות הברית נותרה בשולי מלחמת העולם הראשונה, תוך שהיא דבקה במדיניות הנייטרליות שאושרה על ידי הנשיא וודרו וילסון, תוך שהיא ממשיכה לעסוק במסחר ובספנות עם מדינות אירופה בשתיהן. הצדדים של הסכסוך. במהלך מלחמת העולם הראשונה, גרמניה, אוסטריה-הונגריה, בולגריה והאימפריה העות'מאנית (מעצמות מרכז) אוסטריה-הונגריה האימפריה העות'מאנית נלחמה נגד בריטניה, צרפת, רוסיה, איטליה, רומניה, יפן וארצות הברית (מעצמות הברית). החלוקה לאחר המלחמה של הגלובוס נוצרה על ידי שתי בריתות צבאיות בינלאומיות: נאט"ו, בראשות ארצות הברית, וברית ורשה, בהנהגת ברית המועצות. הסכם אי התוקפנות עם גרמניה ניטרל את האפשרות של התנגדות סובייטית למערכה נגד פולין והבטיח שגרמניה לא תצטרך להתמודד עם הסיכוי למלחמה בשתי חזיתות, כפי שקרה לגרמניה במלחמת העולם הראשונה. —- – המלחמה באירופה נחשבת בדרך כלל כאילו החלה ב-1 בספטמבר 1939 [2], עם הפלישה הגרמנית לפולין; יומיים לאחר מכן, בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה. ב-4 ביולי 1943 תקפה גרמניה את הכוחות הסובייטיים בבליטת קורסק. במערכה הראשונה של מלחמת העולם הראשונה, גרמניה השתמשה בכלי הנשק החזקים ביותר בארסנל שלה – נשק מצור ענק – כדי להסתער על העיר המבוצרת בכבדות, ליאז' ולכבוש אותה עד ה-15 באוגוסט את העיר. מורדים לאומנים ניצחו במלחמת איטליה-אתיופיה השנייה באפריל 1935; הגנרל פרנסיסקו פרנקו נשאר נייטרלי רשמית במהלך מלחמת העולם השנייה, אך בדרך כלל תמך בכוחות הציר.
